ע"פ 2350/15
החלטה עליון
תקציר
בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע בכל הנוגע לעונש המאסר שנגזר על המבקש ולתשלום פיצויים. הבקשה עומדת בפני ביצוע מיידי של עונש המאסר בשל היעדר חזקת החפות לאחר ההרשעה. חומרת העבירה, תקופת המאסר הארוכה ומהות הערעור אינם מצדיקים עיכוב ביצוע המאסר. בית המשפט אינו משוכנע כי סיכויי ההצלחה של ערעורו של המבקש גבוהים, מה גם שהוא נסוב בעיקרו סביב הערכות מהימנות. יתר על כן, גם אם יצליח המבקש בערעורו על הרשעתו בניסיון אונס, עונש המאסר יישאר על כנו בהתחשב בחומרת העבירות האחרות. האינטרס הציבורי להגן על החברה מפני המבקש גובר על האינטרס שלו באיחור, במיוחד בהתחשב באופי המתוכנן מראש והאלים של פשעיו. באשר לרכיב הפיצוי, הבקשה אינה עומדת בתנאי השיהוי, ובמקום זאת על המבקש לפנות למרכז לגביית קנסות לצורך דחייה אפשרית על בסיס הערכת מצבו הכלכלי. כתוצאה מכך, הבקשה נדחית, ועל המבקש להתייצב במרכז הרפואי ניצן במועד הנקוב לריצוי עונשו.
חקיקה מקושרת
ע"פ 2350/15 איוב שהאב נ' מדינת ישראל, עליון (29.4.2015)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.