ת"פ 28211-03-19

תקציר

הנאשם, חירש-אילם בשם מוחמד, הואשם בפריצה לדירה ברחוב העוגן 7 במושב מכמורת, בהתבסס על עדותו של מעסיקו ושותפו לעבודה הגנן, חכם שריף. האירוע התרחש ביום 25.2.2019, אז נכנס לכאורה הנאשם לדירה דרך חלון המטבח כשהוא עוטה כפפות וכובע גנן, ועזב את הדירה מבלי לגנוב דבר. ההגנה טענה כי זיהוי הנתבע על ידי המעסיק היה שגוי והתבסס על טעות בתום לב, והציגה חוות דעת מומחה לפיה גובהו של הפורץ שנראה בסרטוני האבטחה שונה משמעותית מגובהו של הנתבע. הם גם הצביעו על כך שהחקירה של פריצה נוספת לבית שכן בערך באותו זמן לא הייתה מספקת, והותירה מקום לספק. בית המשפט, בראשות השופטת מירב גרינברג, בחן בקפידה את ראיות הזיהוי, תוך הכרה בקשיים ובסיכונים הטמונים בעדות זו. היא מצאה כי זיהויו של שריף את הנאשם כפולש היה אמין ואמין, בהתבסס על היכרותם רבת השנים ועל ייחודו של כובע הגנן שחבש הפורץ. עם זאת, לאחר שעיין בסרטוני האבטחה ושקל את השוואת הגובה של ההגנה, הגיע השופט למסקנה כי אף שראיות הזיהוי חזקות, הן אינן מגיעות לרמת הוודאות הנדרשת בתיקים פליליים. בנוסף, נסיבות פריצה נוספת בסמוך העלו שאלות ללא מענה, והימנעותה של התביעה מחקירה מספקת של אירוע זה יצרה חלל ראייתי. בהתחשב בדרישת ההוכחה מעבר לספק סביר והזהירות הנדרשת בהרשעה המבוססת על ראיות זיהוי בודדות, פסק השופט גרינברג לטובת ההגנה וזיכה את הנאשם מחמת הספק הקיים. השופט הדגיש כי מדובר בתיק קרוב אך הדגיש את ייחודו של המשפט הפלילי ואת ההשלכות המשמעותיות של הרשעת אדם בעבירות פליליות. הנאשם שוחרר, ולתביעה ניתנה הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.