רמ"ש 6804-09-10

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך בין הורים גרושים לשני קטינים על המסגרת החינוכית של הילדים. ההורים, שהתגרשו בשנת 2008, הגיעו להסכם גירושין שקבע כי הילדים ילמדו במוסדות חינוך דתיים. עם זאת, האם, שיש לה משמורת על הילדים, רשמה אותם לבתי ספר חילוניים. האב, שביקש לאכוף את הסכם הגירושין, הגיש תביעה והשיג פסק דין לטובתו מבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, המורה על העברת הילדים לבתי ספר דתיים. האם ערערה על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, בטענה כי בית המשפט לענייני משפחה לא שקל את טובת הילדים. בית המשפט המחוזי הסכים עם האם וביטל את החלטת בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט קבע כי הסכמי גירושין הנוגעים לקטינים אינם מוחלטים ויש לבחון אותם מחדש אם הנסיבות משתנות. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי יש לבחון את ענייני החינוך בשקידה ראויה, לרבות חוות דעת מומחים, במיוחד כאשר אורח החיים הנוכחי של הילד והסטטוס קוו שלו שונים באופן משמעותי מתנאי הגירושין המוסכמים. לפיכך הועבר התיק לבית המשפט לענייני משפחה לבחינה מקיפה של טובת הילדים בכל הנוגע לחינוכם, לרבות מינוי מומחה למתן חוות דעת בנושא. פסק הדין הדגיש את עליונות טובת הילדים במקרים כאלה ואת הצורך בהערכה יסודית שתבטיח את שמירת זכויותיהם כבעלי דין עצמאיים.