רע"א 2442/98

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטה קודמת של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. הבקשה הוגשה על ידי משרד עורכי דין ולקוחם (המבקש מס' 2), אשר ביקשו לערער על דחיית בקשתם של בית המשפט המחוזי למתן צו מניעה זמני כנגד עובד לשעבר (המשיב). המשיב, עורך דין שהתמחה בתחום הנדל"ן והמיסוי המוניציפאלי, עבד במשרד עורכי הדין המבקש כשכיר ולאחר מכן כנותן שירותים. עם עזיבתו את המשרד חתם המשיב על הסכם בכתב שלא להתחרות במבקשים באמצעות מתן שירותים ללקוחות המשרד או עיסוק בענייני ארנונה לתקופה קצובה. המבקשים טענו כי המשיב הפר הסכם זה ולכן הגישו תביעה בדרישה לסעדים שונים. במסגרת תביעה זו הם ביקשו צו ביניים זמני, שנדחה על ידי בית המשפט המחוזי. לאחר מכן פנו המבקשים לבית המשפט העליון בבקשה לקבל רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי. עם זאת, שופט בית המשפט העליון א' שלו פסק נגד הבקשה. השופט שלו הכיר במהותיות השאלות המשפטיות שהעלו המבקשים, אך הגיע למסקנה כי בשל הזמן המשמעותי שחלף מאז עזב המשיב את המשרד, אין עוד עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, ונפסקו הוצאות הדיון לטובת המשיב, בסך 10,000 ₪, שייקבעו בהתאם לתוצאת התביעה העיקרית.