ע"א 7341-04-23

תקציר

פסק דין זה דן בתביעת לשון הרע בין שני אישי ציבור בטבריה, רון קובי, המערער, וחיים חליווה, המשיב. כל הפרסומים המדוברים פורסמו בפייסבוק על ידי קובי, בין השנים 2016 ל-2018. בית המשפט הכיר ב-16 פרסומים במקום 26 שנטענו על ידי המשיב, שכן חלקם היו קרובים מאוד בזמן ודומים בתוכנם. בית המשפט בחן כל פרסום וקבע את רמת חומרת לשון הרע הכלולה בו, וכך קבע את הפיצוי בגין כל פרסום בנפרד, בהתחשב בחומרתם, בהיקפם, במהות לשון הרע הכלולה בהם, בכוונה לפגוע ועוד. הפרסום הראשון נחשב בעל חומרה נמוכה עד בינונית ושווה פיצוי של 15 אלף שקל. קבוצת הפרסומים השנייה הוגדרה כבעלת חומרה נמוכה ושווי של 7,000 ₪. הקבוצה השלישית, שכללה פרסום אחד, הוגדרה בחומרה נמוכה עד בינונית ובשווי של 15 אלף שקל. גם הקבוצה הרביעית נחשבה נמוכה ושווה 7,000 שקל. הקבוצה החמישית, שכללה פרסום אחד, הייתה בחומרה נמוכה עד בינונית ושוויה 15,000 ₪. הקבוצה השישית, שגם היא כללה פרסום אחד, נחשבה גבוהה ושווה 40 אלף שקל. הקבוצה השביעית, פרסום אחד, הייתה בדרגת חומרה נמוכה עד בינונית ושוויה 15,000 ₪. הקבוצה השמינית, פרסום אחד, הייתה נמוכה מאוד בחומרתה ושווה 5,000 שקל. הקבוצה התשיעית, שני פרסומים, נחשבה לבעלת חומרה רבה ושווה 20 אלף שקל. הקבוצה העשירית, פרסום אחד, הייתה בחומרה נמוכה עד בינונית ושוויה 15,000 ₪. הקבוצה ה-11, פרסום אחד, הייתה גבוהה עד בינונית בחומרתה ושוויה 40,000 ₪. הקבוצה השתים-עשרה, שלושה פרסומים, הייתה חמורה במיוחד ושוויה 50 אלף שקל. הקבוצה ה-13, פרסום אחד, לא הייתה בחומרה גבוהה ושווה 5,000 שקל. הקבוצה ה-14, שני פרסומים, הייתה בדרגת חומרה בינונית עד גבוהה ושוויה כ-25,000 ₪. הקבוצה ה-15, פרסום אחד, הייתה בחומרה נמוכה ושווה 7,000 שקל. הקבוצה ה-16 והאחרונה, שני פרסומים, הייתה ברמת חומרה גבוהה מאוד ושוויה 80,000 ₪. כך, סך הפיצוי שקבע בית המשפט עמד על 361 אלף שקל. שני הצדדים ערערו על ההחלטה. המשיב רצה פיצוי גבוה יותר ואילו המערער רצה פיצוי נמוך יותר. ערכאת הערעור דחתה את ערעורו של המשיב וקיבלה חלקית את ערעורו של המערער, ואישרה את החלטת בית משפט קמא.