הפ"ב 25058-12-19

תקציר

עניינו של בית המשפט נסוב סביב פרשנותם של שני הסכמים הנוגעים לעבודות קבלנות משנה בין המבקשת, י.ד. אשוש תעשיות בע"מ, לבין המשיבה, אלסטום ישראל בע"מ, בדבר מימוש ערבויות בנקאיות אוטונומיות בעקבות אי הארכתן על ידי המבקשת. ההסכם הראשון עסק בעבודות קבלנות משנה שונות, ואילו השני התמקד ביסודות מגדל סולארי. המבקש המציא שתי ערבויות בנקאיות, שאחת מהן פקעה מאז. המשיבה מבקשת לממש את הערבות השנייה, התקפה, בסך 1,557,547 ₪. על בית המשפט לקבוע האם יש לקיים את צו המניעה הזמני המונע את מימוש יתרת הערבות הבנקאית. המבקש טוען כי הערבויות אינן "ערבויות צולבות", ופקיעתה של האחת אינה מצדיקה את חילוט האחרת. עם זאת, המשיבה טוענת כי לשון הסכם הפשרה מאפשרת פעולה זו וכי המבקשת אחראית להארכת הערבויות. השופט מצדד במשיבה וקובע כי לשון ההסכם וההיגיון המסחרי שלו תומכים בפרשנות לפיה פקיעת ערבות אחת ללא הארכה מאפשרת את מימושה של השנייה. יתר על כן, השופט אינו מוצא ראיות מספיקות לנסיבות חריגות, כגון חוסר תום לב חמור, כדי להצדיק את מניעת החילוט. טענת המבקשת כי המשיבה פעלה בחוסר תום לב במהלך המו"מ לפשרה מוכרת, אך אינה מהווה סיבה מספקת לביטול ההסכמים החוזיים. בנוסף, מדגישה השופטת כי הכללים הרגילים לסעדים זמניים המשמרים את המצב הקיים אינם חלים כאן, שכן השארת צו המניעה עד לפתרון הסכסוך תכשיל את תכלית הערבויות הבנקאיות. הבקשה נדחית, צו המניעה הזמני מוסר, והמבקש נדרש לשלם את הוצאות המשיבה. למבקש ניתנת ארכה עד ליום 26.8.2020 לשקול את צעדיה הבאים, וההחלטה תיכנס לתוקף באופן מיידי.