ע"א 3806/06

תקציר

המשיב, אזרח אוקראינה, הגיש נגד המערער תביעה לפיצויים הנובעים ממעשיו הפליליים של סחר בבני אדם לצורך עיסוק בזנות, בין יתר העבירות הנלוות. המערער הורשע בהליך פלילי ונגזרו עליו עונשי מאסר בפועל וקנס. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיבה ופסק לה פיצויים לא ממוניים בסך 250,000 ₪ ופיצויים עונשיים בסך 50,000 ₪, למרות היעדרותה של המשיבה מהארץ וכפועל יוצא מכך מהדיונים. המערערת ערערה על ההחלטה וטענה כי לא היה מקום לפסוק למשיב פיצויים מבלי להעיד או להביא ראיות לנזק, ואילו המשיב ערער שכנגד, וביקש לפסוק פיצויים גבוהים יותר. בית המשפט העליון דחה הן את הערעור והן את הערעור שכנגד. בית המשפט קיבל את קביעתו של בית המשפט המחוזי כי הרשעתו הפלילית של המערער היוותה ראיה לעבירה אזרחית וכי המשיב נכלא לשווא. בית המשפט הכיר בקשיים המובנים במקרים כאלה, בהם התובע מגורש ונבצר ממנו להעיד, תוך הסתמכות על עובדות כתב האישום והנחות כלליות לגבי הנזקים שנגרמו לקורבנות סחר בבני אדם. בית המשפט הדגיש גם את חומרת העבירות שביצע המערער. עם זאת, בית המשפט הכיר בכך שההליך האזרחי לא התקיים כהליך רגיל, שכן המשיב נעדר, דבר שהשפיע על בירור הפרטים והערכת הנזק. בית המשפט הציע כי הסוגיות שהועלו במקרה זה דורשות התייחסות חקיקתית וכי לחוקים הקיימים יש מנגנונים מסוימים אך אין פתרון מלא. בסופו של דבר, הגיע בית המשפט למסקנה כי בנסיבות הספציפיות אין בו כדי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, והוא דחה הן את הערעור והן את הערעור שכנגד, והותיר את פסיקת הפיצוי המקורית על כנה.