ע"פ 625/79

תקציר

המערער הורשע בשוד באלימות ונידון לארבע שנות מאסר, לצד תשעה חודשי מאסר מצטברים בגין עבירה קודמת. כן גזר בית המשפט שלוש שנות מאסר, מחציתן על תנאי, בתנאי שהמערער לא יבצע עבירות מסוימות בתוך שלוש שנים. השאלה היא האם יש להפעיל את המאסר על תנאי בהתחשב בכך שהמערער הורשע בשוד לפי סעיפים 402(א) ו-(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, שלכאורה אינו נופל בין העבירות המפורטות. דעת הרוב של השופטים לנדוי ובייסקי גורסת כי המבחן המהותי להפעלת המאסר על תנאי מתקיים מאחר שהיסודות העובדתיים של העבירה הנוכחית כוללים אלימות ופגיעה במתלונן, שהם יסודות העבירות המפורטות לפי סעיפים 241 ו-251א לפקודת חוק העונשין, 1936. השופט אלון חולק על כך, וטוען כי עבירת ההרשעה צריכה לחלוק לא רק יסודות אלא גם את היסודות המהותיים של העבירה המוגדרת, שאותם יש לציין במפורש בהרשעה. מאחר שהמרכיב המהותי של חבלה אינו מוזכר במפורש בהרשעה הנוכחית, אין להפעיל את המאסר על תנאי. הערעור על חומרת העונש נדחה, ולא נמצא מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי בהתחשב באופי העבירה ובהרשעותיו הקודמות של המערער.