ת"פ 1535-08-22

תקציר

הנאשם והמתלונן חלקו תא מעצר ונקלעו לקטטה. המתלונן העיד כי הנאשם בעט בו, מה שהוביל לקטטה פיזית בין השניים. לאחר מכן דקר הנאשם את המתלונן מספר רב של פעמים באמצעות חפץ חד, גרם לו לחבלות קשות, ונמלט לשירותים. בינתיים דימם המתלונן מאוד, והסוהרים, שהגיבו למהומה, מצאו אותו עומד עם דם על גופו וראשו. הנאשם נראה יוצא מהשירותים כשדם על ידיו. שלושת האסירים האחרים בתא לא התערבו ולא הראו סימני מעורבות באירוע. הראיות שהוצגו, לרבות עדותה של המתלוננת, הודעת הסוהר ומסמכים רפואיים, הובילו את השופט למסקנה מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם דקר את המתלוננת. השופט דחה את טענות הנאשם בדבר מחדלי חקירה, כגון אי חקירת האסירים האחרים, ככאלה שאינן מספיקות כדי להטיל ספק בראיות המוצקות שהציגה התביעה. כמו כן, השופט מצא כי החבלות שנגרמו למתלונן מהוות חבלה חמורה כהגדרתה בסעיף 34ד לחוק העונשין, והוכחה כוונתו של הנאשם לגרום נזק כזה. בכך הרשיע השופט את הנאשם בחבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין.