תמ"ש 43153-12-20

תקציר

בעל דירה תבע את אחיו, נתבע שהתגורר בדירה שנים רבות, לפנותו. הנתבע טען כי יש לו זכות דיירות מוגנת בדירה על בסיס הסכם מכללא. עם זאת, השופט פסק לטובת התובע, וקבע כי הנתבע לא הצליח להוכיח את טענותיו. השופט ציין כי עדותו של הנאשם אינה אמינה ומלאת סתירות. זאת ועוד, השופטת ציינה כי הסכמת התובע לאפשר לנתבע להתגורר בדירה אינה מהווה הסכם מחייב, שכן הוא ניתן לביטול בכל עת. למרות זאת, השופטת הפעילה שיקול דעת והורתה כי הפינוי יתבצע עד ליום 1.5.2023, על מנת לתת לנאשם שהות למצוא דיור חלופי. עוד קבעה השופטת כי אף אחד מהצדדים לא יישא בהוצאותיו של הצד השני, בהתחשב באיחור בהגשה ובהתנהלות שני הצדדים שתרמה לסכסוך. ההחלטה ניתנה בהיעדרם של שני הצדדים ביום 26.12.2022.