בש"פ 2257/16
החלטה עליון
תקציר
הכרעת הדין דנה בשלושת התנאים המצטברים הנדרשים להארכת מעצרו של נאשם עד תום ההליכים נגדו. התנאי הראשון בדבר ראיות לכאורה מתקיים שכן המתלונן זיהה את הנאשם כאחד מחברי הכנופיה שתקפה אותו, ודי בראיות שהוצגו לעת עתה. התנאי השני, עילת מעצר, מתקיים אף הוא, שכן העבירות המיוחסות לנאשם הן אלימות וכרוכות בשימוש בנשק קר, תוך יצירת חזקת מסוכנות סטטוטורית שלא הופרכה. התנאי השלישי, היעדר חלופת מעצר הולמת, עומד אף הוא. האם, שהוצעה כמשמורנית חלופית, לא הצליחה להציב גבולות לנאשם בעבר, ועברו הפלילי של הנאשם כולל עבירה קודמת. יתר על כן, פיקוח אלקטרוני אינו חלופה ראויה במקרה זה משום שהוא אינו מאפשר מניעת הפרות, והאפוטרופוס המוצע אינו אמין. לפיכך, הערעור לשחרורו של הנאשם נדחה, והוא יישאר במעצר עד תום ההליכים נגדו. אלא אם כן הנאשם יכול להציע אפוטרופוסים אחרים לכבילה אלקטרונית, פסק דין זה עומד בעינו.
חקיקה מקושרת
בש"פ 2257/16 אברהם קריאף נ' מדינת ישראל, עליון (9.5.2016)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.