עע"א 5035/05

תקציר

העותר מערער על סיווגו לקטגוריה א', השוללת ממנו חופשה במאסר, לאחר שנגזר עליו 8 שנות מאסר בגין הריגה, סחר בסמים וחבלה גופנית של ממש. המשיב מתנגד לסיווגו מחדש. החלטה קודמת של השופט ברקאי דחתה את בקשת העותר, אישרה את סיווגו בקטגוריה א' והנחתה את הוועדה המשותפת לשב"ס ולמשטרת ישראל לבחון את סיווגו עד סוף שנת 2004. הוועדה שמרה על סיווגו המקורי בשל חומרת פשעיו. השופט מכיר בחומרת פשעיו של העותר, שכללו עסקת סמים עם שוטרים סמויים שהביאה למותו של שוטר ולפציעתם של אחרים, כמו גם בריחתו בת 4 הימים מהרשויות. עם זאת, השופט מדגיש כי מעשיו של העותר נבעו מתפיסת הסכנה שלו, וכי הוא לא היה מודע לכך שהמעורבים הם שוטרים. לדברי השופטת, סיווגו של העותר צריך להתבסס על אמות המידה המפורטות בפקודת הנציבות 04.40.00, המתחשבת בסוג העבירה, נסיבותיו האישיות וחיזוי ההתנהגות במהלך החופשה. השופט מציין כי חופשה היא פריבילגיה ולא זכות אינהרנטית, שנועדה לסייע בשיקום האסירים ובשמירה על משמעת הכלא. השופט מסכים עם עקרונות הביקורת השיפוטית במקרים כאלה, נמנע מלהחליף את שיקול דעתם בשיקול הדעת של רשויות הכלא, ומתמקד בסבירות ההחלטה. בסופו של דבר, השופט מחליט לסווג מחדש את העותר לקטגוריה המאפשרת חופשה, בנימוק של היעדר הרשעות קודמות, התנהגותו במהלך המאסר ונסיבות העבירה. ההחלטה מתקבלת לאחר מחשבה רבה, במטרה לאזן בין זכויות העותר לבין ביטחון הציבור. השופט גם מעכב את ביצוע ההחלטה ב-8 ימים, כדי לאפשר למשיב לערער לבית המשפט העליון. דו"חות חסויים שיוגשו לבית המשפט יישארו חסויים עד למסירתו לבא כוח המשיב.