רע"א 6161/20

תקציר

פסק הדין מתייחס לסתירה בין נורמות כלליות לנורמות מיוחדות במשפט הישראלי. במקרה זה, הנורמה הכללית היא מבחן הסעד הקבוע בסעיף 40(1) לחוק בתי המשפט, החל גם על תביעות קניין רוחני. בינתיים, הנורמה המיוחדת מיוצגת על ידי חקיקה ספציפית המעניקה לבית המשפט המחוזי סמכות מהותית בלעדית בתביעות בגין הפרת מדגם, ללא קשר לשווי התביעה. על פי כללי הפרשנות, הנורמה המיוחדת קודמת לנורמה הכללית. לפיכך, הסמכות המהותית הייחודית לתביעות הפרת מדגם נתונה לבית המשפט המחוזי. פסק דין זה מרחיב גם לדיני קניין רוחני אחרים עם הוראות ספציפיות הנוגעות לסמכות השיפוט המהותית, כגון תביעות הפרת פטנט לפי סעיף 188 לחוק הפטנטים. פסק הדין מבהיר כי פסק דינו של גבריאל, הנוגע לכללי הסמכות הכלליים בחוק בתי המשפט, אינו חל במקרים אלה. במקום זאת, ההוראות הספציפיות בחוקי הקניין הרוחני קובעות. הבחנה זו יוצרת אנומליה כאשר תביעות הפרה מדגמית ימשיכו להידון בבית המשפט המחוזי, ואילו תביעות הפרת עיצוב יגיעו לבית משפט השלום, אלא אם הן עומדות בקריטריונים שנקבעו בפסק דינו של גבריאל. עם זאת, תובעים הטוענים הן להפרת מדגם והן להפרת עיצוב יכולים להגיש תביעה משותפת בבית המשפט המחוזי. בסופו של דבר, צדק בית המשפט המחוזי בטענתו לסמכות לדון בתובענה הנוכחית, והביא לדחיית הערעור.