ע"א 328/94

תקציר

פסק הדין הוא ביחס למחלוקת על החזקה בשטח המכונה חלקות 12 ו-23 בגוש 10736 בכפר סמיר, הכולל מבנים בצורת פטריות. המערערים טענו כי למשיבים אין זכויות בשטח, השייך למינהל מקרקעי ישראל, ועל כן אין המשיבים יכולים לדרוש את פינויים. עם זאת, השופט קבע כי המשיבים החזיקו בשטח כדין במשך דורות באישור משתמע של מינהל המקרקעין, ואף השכירו אותו לאורחים ולצדדים שלישיים כמו המערערים. חזקה זו נמצאה חוקית לפי סעיפים 160 ו-161 לחוק המקרקעין, המקנים למשיבים זכות לדרוש את סילוק המערערים. עוד ציינה השופטת כי טענת ההשתק של המערערים נעדרת שחר, שכן הם חכרו תחילה את הקרקע מהמשיבים, ובכך הכירו בזכויותיהם על השטח. זאת ועוד, השופט ציין כי זכותם של המשיבים להחזיק במקרקעין אינה תלויה באופי החזקתם, בין אם כדין ובין אם לאו, וטענת המערערים כי ידיעת מינהל מקרקעי ישראל על החזקתם במקרקעין מזכה אותם להישאר בהם נמצאה ללא תימוכין. החלטת בית משפט קמא להטיל על המערערים הוצאות משפט גבוה נחשבה מופרזת והופחתה בערעור לסך של 30,000 ש"ח בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד פסק הדין. כן חויבו המערערים לשאת בהוצאות הערעור, לרבות שכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ש"ח, מע"מ, ריבית והפרשי הצמדה. ככלל, הערעור נדחה, למעט שינוי שכר טרחת עורך הדין.