ת"פ 10302-08-22

תקציר

פסק הדין דן בעקרון ההלימה בקביעת מתחם הענישה, תוך שימת דגש על חומרתן של עבירות אלימות ועל הצורך להגן על שלמות הגוף ותחושת הביטחון של הפרט. השופט מפנה למספר פסקי דין קודמים כדי להדגיש את העונשים ההרתעתיים והמשמעותיים שבתי המשפט בישראל מטילים על התנהגות אלימה. שני המקרים נגד הנאשם, שעניינם תקיפה ואלימות בדרכים, נבחנים בנפרד, תוך התחשבות בנסיבות כל אירוע. במקרה הראשון, השופט קובע את העונש המתאים כעבודות שירות או מאסר של עד 14 חודשים. לגבי המקרה השני, שעניינו אירוע אלימות חמור יותר בדרכים, קובע השופט את טווח הענישה על 14 עד 36 חודשי מאסר. לאחר מכן בוחן השופט נסיבות הקשורות ואינן קשורות לביצוע העבירות, לרבות היעדר עברו הפלילי של הנאשם, הודאתו באשמה ושיתוף הפעולה הבלתי יציב שלו עם שירות המבחן. בסופו של דבר, נגזרו על הנאשם 17 חודשי מאסר, בניכוי תקופת המאסר, לצד עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנסות כספיים. השופט פוסק גם על פסילת רישיון הנהיגה של הנאשם ועל חילוט רכבו. לנאשם הזכות לערער על גזר הדין בבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 45 יום, ואילו שירות המבחן יקבל העתק מגזר הדין.