פר"ק 40516-02-21

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעורים שהגישו חכם ובידרמן בנוגע לתביעות החוב שלהם בהליך פירוק חברה שלא מסרה דירות שנמכרו למערערים. השופט קבע כי בית המשפט לא יתערב בהחלטות המפרק, שהיו מנומקות היטב וגילו התחשבות במערערים, ואין מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות כלשהי. השופטת הסכימה עם עמדת המפרק כי מקור זכותם של המערערים לקדימות בחלוקת קרן הפירוק אינו טעון קביעה שכן אין לו עוד חשיבות מעשית, וממילא נכונה עמדת המפרק כי זכות זו נובעת מהתנאים שנקבעו לוויתור על הנכס המכביד. השופט דחה גם את טענות המערערים בדבר מידת זכות הבכורה שלהם מכוח הערות האזהרה שנרשמו לטובתם, וקיבל את החלטות המפרק, אשר עלו בקנה אחד עם עקרונות דיני חדלות פירעון. בנוסף, קבע השופט כי טענות המערערים בדבר זכות ערבות ומעין שעבוד לא הועלו כראוי בפני המפרק ולא נטענו דיים, וממילא אין להן כל שחר. השופט הורה למערערים לשאת בהוצאות קרן הפירוק, בסך 30,000 ₪, אותן ניתן לנכות מהערבויות שהופקדו על ידם או מהדיבידנדים שישולמו להם.