ת"א 1043-12-11

תקציר

בין האגודה התובעת לנתבעת מתקיימים יחסי משכיר-שוכר הנשלטים על ידי הסכם שכירות. התובעת תבעה את הנתבעת בגין הפרת חוזה, וביקשה לפנותה. ההפרות העיקריות היו שינויים ותוספות בלתי מורשים בנכס המושכר, העברת חוזה השכירות ללא רשות ואי עמידה בתשלומי השכירות. בית המשפט מצא כי הנתבעת אכן הפרה את ההסכם בכך שביצעה שינויים מהותיים בנכס ללא הסכמת התובעת בכתב, יצרה שתי דירות והשכירה אותן ללא אישור. שינויים אלה גרמו גם לסיכונים מבניים למבנה. עם זאת, בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו וסירב להיעתר לבקשת הפינוי, בהתחשב במצבה הכלכלי של הנתבעת, באיחור של התובעת בטיפול בהפרות ובאפשרות לתקן את ההפרות. תחת זאת, הורה בית המשפט לנתבעת לפנות את המקום ולהחזירו לתובעת עד למועד שנקבע, אלא אם תעמוד בתנאים מסוימים. תנאים אלה כללו תשלום פיצויים לתובע, הגשת תכניות מאושרות לשינויים, והחזרת הנכס למצבו המקורי או השלמת השינויים שאושרו בלוחות זמנים מוגדרים. כמו כן פסק בית המשפט לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. ככלל, פסק הדין מבקש לאזן בין זכויות הצדדים, להטיל על הנתבעת את האחריות להפרותיה תוך הימנעות מפינוי לא צודק, ולהבטיח הגנה על האינטרסים של התובעת.