מ"ת 42145-10-24

תקציר

השופט קבע כי יש לדחות את הבקשה לעיון חוזר במעצרו של הנאשם. השופטת טענה כי למעט שינוי הייצוג, טענות הסנגור לא הפכו את המקרה לחריג. עוד ציין השופט כי הסכמת בא כוחו הקודם של הנאשם לקיומן של ראיות לכאורה הייתה ברורה. כמו כן, השופט בחן את חומרי החקירה ומצא ראיות מספיקות לכאורה – לרבות ראיות נסיבתיות וישירות – להוכחת האישומים המיוחסים לנאשם. השופט הדגיש כי תפקידו של בית המשפט בשלב זה אינו להעריך את מהימנותן או משקלן של הראיות, אלא להעריך את פוטנציאל ההרשעה על סמך הראיות הקיימות. השופט הגיע למסקנה כי המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהנאשם, יחד עם אופי העבירות, מצדיקים את המשך מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים בתיק העיקרי.