ת"א 1500/05

תקציר

התובעת, הבעלים החוקית של 32 מגרשים המחולקים למגורים ולמסחר, מכרה לנתבעת 30 מגרשים תוך שמירה על מגרשים 31 ו-32. על מנת להקל על המכירה, נרשמו כל 32 המגרשים על שם הנתבע בנאמנות עבור התובע עד להשלמת הליך הפרצלציה. הנאמנות הייתה אמורה להימשך 180 יום, במהלכם היה על התובע לנסות לבטל את העברת מגרשים 31 ו-32 לעירייה. אם התובע נכשל, הנתבע יעביר מגרשים אלה לעירייה, והתובע יעדכן את הנתבע במשא ומתן. התובעת לא מימשה את זכויותיה בתוך 180 הימים ולכאורה ויתרה על זכויותיה, שלטענת הנתבע משמעותן שהמגרשים הפכו לשלה. עוד טענה הנתבעת כי שילמה מיסים ואגרות מתוך הנחה שהמגרשים הם כעת שלה. בית המשפט קבע כי לנתבעת אין זכות במגרשים, וכי תשלום המיסים והאגרות שלה אינו מהווה רכישה. זאת ועוד, מעשיה של הנתבעת לא נעשו בתום לב, שכן היא יכלה להימנע מתשלום מיסים על ידי העברת המגרשים כאמור בחוזה. השופט קבע כי התובע נותר הבעלים של מגרשים 31 ו-32 והורה לנתבעת להחזיר את הוצאותיה המשפטיות של התובעת.