LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ע"א 1/89

פסק-דין עליון

📋
מספר הליך1/89
📂
סוג הליךע"א
📅
תאריך16 באוקטובר 1990
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםמשה אליעז נ' אהרון שנדור
👨‍⚖️
שופטיםת' אור, ש' לוין, ש' נתניהו

תקציר

ניתוח משפטי: עקרונות וחידושים במקרה זה: 1. שיקול דעת שיפוטי ותזמון: - החלטת בית המשפט לדחות בקשה מאוחרת לדחייה מדגישה את עליונותו של שיקול הדעת השיפוטי בניהול לוחות הזמנים של בתי המשפט. - המקרה מדגיש כי בקשות לדחיית הדיון בסמוך למועד הדיון שנקבע אינן מועדפות בדרך כלל, במיוחד כאשר הן נפתחות ללא נימוקים משכנעים ואינן מבוססות מספיק. - העיקרון שנקבע עולה בקנה אחד עם המטרה להבטיח ודאות ויעילות בהליכים משפטיים, ולהרתיע דרישות של הרגע האחרון המשבשות את לוחות השנה של בתי המשפט. 2. הנחת הסיכון על ידי בעלי הדין: - החלטת המערער לעזוב את הארץ לפני הדיון, ללא הצגת הצדקה או ראיות מספקות, ממחישה את עמדת בית המשפט לפיה על בעלי הדין לשאת בסיכוני מעשיהם. - בית המשפט הבהיר כי בעל דין שעוזב את תחום השיפוט מרצונו החופשי, ובכך מחמיץ את ההזדמנות להציג ראיות או להעיד, מקבל על עצמו את ההשלכות של פעולות כאלה, הכוללות דחייה פוטנציאלית של התיק. - זה מחזק את העיקרון שצדדים אחראים לשמור על נוכחותם בהליכים שנקבעו, אלא אם נסיבות יוצאות דופן מצדיקות אחרת. 3. ראיות ופיטורין ללא שימוע: - בית המשפט אישר מחדש כי בהליכים אזרחיים, ניתן לדחות תיק מחוסר ראיות כאשר התובע אינו מופיע ומציג הוכחות לדיון. - יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי דחיית תיק מטעמים כאלה נתונה לשיקול דעתו, בתנאי שלתובע היו הזדמנויות להגיש ראיות והוא בחר שלא לעשות זאת או לא היה מסוגל לעשות זאת. - העיקרון מדגיש כי היעדר ראיות בעת זימון התיק לדיון מצדיק את הדחייה, בהתאם לדרישה הפרוצדורלית של שיתוף פעולה בין הצדדים בהצגת הוכחות. 4. תפקידו של בית המשפט במענה לבקשות דחייה: - פסק הדין מבהיר כי גם אם עורך הדין שכנגד מסכים לדחות את הדיון, בתי המשפט אינם מחויבים להיעתר לבקשות כאלה אם הן מוגשות באיחור וללא הצדקה מהותית. - זה עומד בבסיס העיקרון שבתי המשפט שולטים בניהול המשפט, והוגנות פרוצדורלית מחייבת בקשות דחייה בזמן ומבוססות. 5. דחיית אנלוגיות השוואתיות: - בית המשפט מבחין במפורש בין המקרה הנוכחי לבין פסיקות קודמות בהן נסיבות אישיות בלתי צפויות (למשל, מקרי חירום משפחתיים) הצדיקו אי התייצבות. - פסק הדין מדגיש את החשיבות של שקיפות וגילוי בזמן של נימוקים, ודוחה הכללות גרידא כמו "סיבות אישיות" כאשר לא ניתנת הצדקה קונקרטית. - זה מחזק את העיקרון שעל המתדיינים למסור סיבות משכנעות וספציפיות כדי להצדיק עיכובים פרוצדורליים. סיכום חידושים משפטיים: - התיק מגבש ומאשר מחדש את עקרונות הליבה של סדר הדין האזרחי בנוגע לניהול לוח הזמנים של התיקים, אחריות הצדדים ונהלי הגשת הראיות. - הוא מדגיש את הסמכות השיפוטית לדחות בקשות דחייה מאוחרות ומדגיש את הסיכון הטמון במתדיינים הבוחרים להיעדר ללא סיבה מבוססת. - ההחלטה גם מבהירה כי פיטורים מחוסר ראיות הם בשיקול דעת שיפוטי, במיוחד במצבים בהם הצדדים אינם משתפים פעולה או מציגים את הוכחותיהם כראוי. לסיכום, פסק הדין מדגים גישה ממושמעת להוגנות פרוצדורלית, יעילות בית המשפט ואחריות הצדדים, תוך חיזוק דוקטרינות משפטיות מבוססות תוך הקשרן בנסיבות פרוצדורליות ספציפיות.

ע"א 1/89 משה אליעז נ' אהרון שנדור, עליון (16.10.1990)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית