ו"ע 1439/04

תקציר

הערעור עוסק בשאלה האם המערערים זכאים לשיעור מס רכישה מופחת בגין רכישת דירה, בהתבסס על הוראות חוק מיסוי מקרקעין. המערערים הם זוג נשוי, כאשר הבעל מחזיק במשותף בשתי דירות נוספות יחד עם אחיו התאום. הדירות נרכשו לפני נישואי בני הזוג. הבעל התגורר באחת הדירות בבעלות משותפת והשכיר את השנייה. הדירות בבעלות משותפת מומנו על ידי שני התאומים ולמרות שאחיו של הבעל מחזיק באופן רשמי במחצית מכל אחת מהן, הוא ויתר על כל תביעה לתמורה ממכירת אחת מהן, ששימשה למימון הדירה נשוא ערעור זה. השאלה המרכזית הניצבת בפני בית המשפט היא האם הדירה נשוא הערעור יכולה להיחשב כ"דירה היחידה" של המערערים, דבר המזכה אותם בהנחה במס. החוק קובע כי דירת מגורים שחלקו של הרוכש בה נמוך מ-25% אינה יכולה להיחשב כדירת רוכש יחידה. מכיוון שהבעל מחזיק ב-50% משתי הדירות המוחזקות במשותף, הן אינן יכולות להיחשב כדירה אחת ולכן לא ניתן לראות בו כבעל דירה אחת בלבד. זאת ועוד, תכלית החקיקה, שהיא למנוע תכנון מס ולראות במשפחה יחידה כלכלית, תומכת בפרשנות זו. למרות שהדבר יוצר מצב לא נוח בו התוצאה עשויה להיות תלויה באחוזי הבעלות, ידיו של בית המשפט כבולות לאור לשונו הברורה של החוק, והערעור נדחה.