ת"פ 53261-07-12

תקציר

הנאשם הודה שדקר את המתלוננת מספר פעמים ביום 22.7.2012, בנסיבות של תכנון ותכנון מוקדם. האירוע התרחש בשעות הלילה, בפארק מבודד, לאחר שהנאשם פיתה את המתלונן להגיע לשם בתואנות שווא. הנאשם דקר את המתלונן במספר מקומות, לרבות בקרבת הכבד והלב, וגרם לו לחבלות שהצריכו טיפול רפואי. למרבה המזל, הפציעות לא היו מסכנות חיים. מאבקיו של המתלונן וזווית הסכין מנעו פגיעה חמורה יותר. מעשיו של הנאשם היו חמורים, תוך הפגנת נכונות לפתור סכסוכים באלימות וחוסר היסוס בשימוש בסכין. פוטנציאל הפגיעה היה עצום, ותכנון והסתגרות התקיפה מחמירים את העבירה. גילו הצעיר של הנאשם, נסיבות חייו הקשות וניסיונות שיקום קודמים מהווים גורמים מקלים. עם זאת, עברו הפלילי הקודם והערכת שירות המבחן לגבי בעיות האימפולסיביות והשליטה בכעסים שלו מדאיגות. על בית המשפט לאזן בין נסיבות אישיות לבין שיקולים של גמול, הגנה על הציבור והרתעה. מתוך הכרה בחומרת העבירה, גוזר בית המשפט על הנאשם 20 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי נוספים למשך שנתיים לאחר שחרורו ו-6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, על תנאי של התנהגות טובה וללא עבירות אלימות. בנוסף, ישלם הנאשם למתלונן פיצוי בסך 8,000 ₪. בית המשפט מבקש להעביר מסר נגד "תת-תרבות הסכינים" ושם בראש סדר העדיפויות את ההרתעה, תוך הכרה בגילו הצעיר של הנאשם ובפוטנציאל השיקום. פסק הדין מבקש לאזן בין גורמים אלה על מנת להבטיח כי האירוע יילקח ברצינות תוך השארת מקום לשיקומו וצמיחתו העתידית של הנאשם.