בש"א 11851/08

תקציר

הבנק טען כי אין צורך בבקשה למתן רשות להתגונן מפני תביעה, שכן טענות המבקש מבוססות על עובדות שהיו צריכות להיתמך בתצהיר, ועל כן יש לדחות את הבקשה. המבקש, שהיה בעל השליטה בחברה, נתן ערבות בלתי מותנית לבנק בדבר פירעון חוב החברה. הבנק טען כי המבקש קיבל הודעה לפירעון החוב אך שתק, ולכן יש לכבד את הערבות. השופטת הסכימה עם טענות הבנק וציינה כי המבקש לא הביא כל תצהיר או ראיה לתמיכה בטענותיו, וכי טענת הבנק עומדת בדרישות לפסק דין מקוצר. עוד קבעה השופטת כי טענות המבקש בדבר חוסר תום הלב הנטען של הבנק והפרת נהלי המפקח על הבנקים אינן נתמכות ואינן רלוונטיות. יתר על כן, אחריותו של המבקש לא נבעה רק מהערבות אלא גם מחובות שיפוי נפרדות. משכך, דחתה השופטת את בקשותיהם של המבקשים למחוק את הבעלות ולקבל רשות להתגונן ופסקה לטובת הבנק. המבקש חויב לשלם לבנק סך של 54,609,705.58 ₪, בצירוף ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.