עת"א 4298-01-16

תקציר

המשיב הורשע בניסיון רצח ונידון ל-18 שנות מאסר. לאחר שריצה שני שלישים מעונשו, נעתרה ועדת השחרורים לבקשתו לשחרור מוקדם בשל התנהגותו החיובית והתקדמות הטיפול. העותר, שהתנגד להחלטה זו, עתר לביטול החלטת ועדת השחרורים, בטענה כי המשיב לא עמד בתנאים לשחרור מוקדם וכי הוועדה לא נתנה משקל מספק לחוות הדעת של הרשויות המוסמכות, שראו בו מסוכן. עם זאת, בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי ועדת השחרורים ערכה בדיקה מעמיקה והגיעה להחלטה סבירה במסגרת שיקול דעתה המקצועי. הוועדה שקלה את כל הטענות והפעילה את שיקול דעתה כראוי, תוך התחשבות בהתנהגותו של המשיב, בהתקדמות הטיפול ובהיעדר אירועי אלימות במהלך מאסרו. יתר על כן, הערכת המסוכנות בהערכה הפסיכולוגית למסוכנות בינונית סותרת את הערכת גורמי הטיפול בהתבסס על התבוננות ממושכת במשיב. בית המשפט הדגיש כי ההגדרה של "אי סיכון שלום הציבור" אינה מוחלטת וכי קביעת מסוכנות היא משימה מורכבת. משכך, נקבע כי החלטת ועדת השחרורים לשחרר את המשיב מוקדם, בכפוף לתנאים מסוימים, לרבות תכנית שיקום, הייתה סבירה. כמו כן הורה בית המשפט להאריך את משך התוכנית במידת הצורך, ונקבע דיון המשך. שחרורו של המשיב עוכב בשבעה ימים כדי לאפשר לעותר לשקול הגשת ערר נוסף.