פ"ה 59768-06-19

תקציר

התיק נסוב סביב טענת התובעים כי יש להכיר בתפקידם כקציני אג"ם כתפקיד כשיר לדירוג מחקרי וזכאות לתפקיד נוסף במשטרת ישראל. הנתבעים טענו כי עמדת התובע אינה עומדת בקריטריונים לדירוג מחקרי מזכה ולמשרה נוספת. השופטים פוסקים לטובת עמדת הנתבעים, וקובעים כי תפקידו של התובע כקצין אג"ם אינו תפקיד מזכה לדירוג מחקר. ההחלטה מתבססת על הקביעה כי אישורו של התובע לדירוג מחקרי כקצין מחוז דרום בשנת 2000 היה חריג פרטני ולא הסמכה כללית. יתר על כן, היחידה לחקר ביצועים, שבה נמצא תפקיד קצין אג"ם, מעולם לא הוכרה כיחידה מוסמכת לדירוג מחקר. לפיכך, המעבר לתפקיד קצין אג"ם לא היווה מעבר לתפקיד כשיר. בנוסף, השופטים מסכימים עם הנאשמים כי למשטרה יש סמכות לקבוע תפקידים מתאימים וכי ההחלטה להחריג קציני זיהוי פלילי מהדרישה לעבור לתפקיד כשיר חדש לתפקיד נוסף נבעה מצרכים ארגוניים. אשר על כן, נדחית טענת התובע בדבר אפליית קציני זיהוי פלילי. סיכומו של דבר, התביעה נדחית, שכן התובע לא עמד בקריטריונים לדירוג מחקרי או למשרה נוספת. עם זאת, השופטים בוחרים שלא לפסוק הוצאות, מתוך הכרה בכנות הסכסוך המשפטי. לשני הצדדים יש זכות לערער על ההחלטה בתוך 30 יום בבית הדין הארצי לעבודה.