עת"מ 1888/04

תקציר

שתי עתירות הוגשו נגד החלטת ועדת הערר בעניין היתר בנייה למגרש בכפר גנים שבפתח תקווה. בעתירה הראשונה, שהוגשה על ידי קבוצת הר לב, נטען כי פרשנותה של ועדת הערר לתוכנית בניין העיר, שאפשרה בניית דירות גג וחדרי גג במגרש, אינה סבירה. בית המשפט הסכים וקבע כי מלשון התוכנית ומההערות עולה כי יש לבחור בין דירות גג או חדרים על הגג. החלטת הוועדה פגעה בזכויות הקניין של קבוצת הר לב, בעלי בתים סמוכים, שעל בתיהם צמודי הקרקע בני שתי הקומות תאפיל הבנייה המוצעת. בית המשפט דחה גם את נימוקי הוועדה לביטול ההקלה לקומה נוספת בשל השפעתה על הסביבה, מה גם שהמגרש צמוד לבתים צמודי קרקע. העתירה השנייה, שהוגשה על ידי קבוצות זילברפלד ובלאוקופף שרכשו את המגרש, התנגדה לביטול ההקלות. הם טענו כי קבוצת הר לב נעדרת זכויות מעמד, טענה שבית המשפט דחה על בסיס הזכות הרחבה להתנגד על פי דיני התכנון והפסיקה. בית המשפט אישר את החלטת ועדת הערר ומצא כי סביר לשמור על הדירוג הסביבתי הקיים, שהעדיף בנייה נמוכה בסמוך לבתים פרטיים. יתר על כן, העותרים לא הצליחו להצדיק את הצורך בהקלה. ההחלטה הייתה סבירה גם משום שהיא התיישרה עם מדיניות הדירוג החדשה יחסית של התב"ע. בית המשפט הדגיש כי הקלות הן חריגים ולא כללים, ולמוסדות התכנון שיקול דעת לאשר או לדחות אותן. ככלל, בית המשפט פסק לטובת קבוצת הר-לב, ביטל את החלטת ועדת הערר ואסר על בניית דירות גג וחדרים על הגג. קבוצת בלאוקופף חויבה לשלם את הוצאותיה של קבוצת הר לב ושכר טרחת עורך דין.