ע"א 39719-12-13

תקציר

הערעור מתייחס לתביעות מתחרות על סך 260,000 ₪ שבידי הפניקס חברה לביטוח בע"מ (הפניקס), בגין מנאר שירותי רכב 2001 בע"מ (מנאר), הנמצאת בהליכי פירוק. לאחר שמספר צדדים תבעו את הכספים, הגישה הפניקס תביעת ביניים לבית משפט השלום בירושלים כדי לקבוע כיצד יש לחלק את הכספים. בינתיים פתחה המערערת, אחת מנושיה של מנאר, בהליכי הוצאה לפועל נגד מנאר וקיבלה מהפניקס סך של 125,000 ₪. עם זאת, מאוחר יותר התברר כי מנאר כבר הייתה נתונה להליכי פירוק. לאחר מכן קבע בית משפט קמא כי יש להעביר את הכספים לקופת הפירוק, והניע את המערערת לערער. בערעור נטען כי שגה בית משפט קמא בכך שדחה את תביעת הביניים מבלי לשקול את טענות הצדדים וכי אין להעביר את הכספים שהתקבלו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל לקופת הפירוק מאחר שהקשר בינה לבין מנאר נותק. הפניקס והמנהל המיוחד שמונה על ידי בית המשפט לפירוק טענו כי הליכי הפירוק קודמים וכי יש להחזיר את הכספים לקופת הפירוק. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור בקובעו כי לבית משפט קמא אין סמכות להמשיך ולדון בתביעת הביניים לאחר תחילת הליכי הפירוק. על פי פקודת החברות, הליכים משפטיים הקשורים לחברה בפירוק צריכים להתנהל בפני בית המשפט לפירוק. בית המשפט המחוזי הדגיש כי ערכאת הפירוק היא הפורום המתאים להחליט על חלוקת הכספים, והרשלנות הנטענת של הפניקס ביידוע המערער בדבר עיקולים קודמים על הכספים היא עניין נפרד שיש לדון בו בהליך שיפוטי אחר. בית המשפט הורה לשמור את הכספים בקופת בית המשפט קמא עד להוראות נוספות מבית המשפט לפירוק וכי כל צד יישא בהוצאותיו.