עת"מ 23797-01-13

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה בנוגע למחלוקת על סלילת כביש גישה המוביל למזבלה. בית המשפט קובע כי ההחלטה לסלול את כביש הגישה הזמני תקפה וסבירה. העותרים טענו כי הבנייה נעדרה הרשאה ותשתית עובדתית ראויה, תוך גרימת נזק להם והתעלמות מהשלכות סביבתיות. עם זאת, בית המשפט מוצא כי התנאים שהציבה המדינה, באמצעות משרד התחבורה, נותנים מענה לחששות שהעלו העותרים. החלטת המדינה מוסמכת מכוח סעיף 261(ד) לחוק התכנון והבנייה, המתיר בנייה ללא היתר בנסיבות מסוימות. בית המשפט קובע כי משרד התחבורה, באמצעות בא כוחו מח"ב, עומד בדרישות סעיף זה. אמנם נפל פגם קל בכך שלא הודיעה לעותרת מס' 2 לפני תחילת הבנייה, אך מדובר בטעות טכנית שאינה מצדיקה את ביטול ההחלטה, מה גם שהייתה לה ידיעה ממשית על כוונותיה. כביש הגישה מבוסס על תכנית מפורטת מאושרת משנת 2007, וטענות העותרים היו צריכות לעלות במהלך הליך ההתנגדות לתוכנית. מכיוון שהם לא עשו זאת, טענותיהם חסרות שחר. בית המשפט מדגיש כי ההחלטה סבירה, שכן נלקחו בחשבון השיקולים הרלוונטיים, לרבות חוות דעת מקצועיות הנוגעות להשפעות סביבתיות ותחבורתיות. בנוסף, אישור מוסדות התכנון לתכנית ההטמנה, המפרטת את כביש הגישה הזמני, מייתר את דרישת העותרים לבדיקה נוספת. לבסוף, בית המשפט מציין כי בחירתה של הרשות המינהלית בין אפשרויות סבירות שונות נתונה לשיקול דעתה. אשר על כן, העתירה נדחית, והעותרים נדרשים לכסות את הוצאות המשיבים.