בר"מ 8313/19

תקציר

המבקשת מס' 1, אזרחית גיאורגית, יחד עם אמה ואחותה, ביקרו בישראל באשרת תייר בשנת 2001. בעוד אמה ואחותה נשארו בארץ, המבקשת חזרה לגאורגיה בשנת 2009. לאחר ביקור בישראל בשנת 2015, הגיש המבקש בקשה למעמד מטעמים הומניטריים, בקשה שנדחתה בשל היעדר טעמים הומניטריים מיוחדים. המבקשת ערערה, והוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים המליצה לסרב לבקשתה. מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה אימץ המלצה זו, תוך הדגשת הקשר החזק יותר של המבקשת לארץ מוצאה. ערעוריה הבאים של המבקשת לבית הדין ולבית המשפט לעניינים מנהליים נדחו אף הם, כאשר בתי המשפט הדגישו את מגוריה הארוכים של המבקשת בגיאורגיה, את שליטתה בשפה המקומית ואת העובדה שהפיצול בתא המשפחתי נבע מהחלטת אמה. בית המשפט לעניינים מנהליים התייחס גם להתאזרחות אמו ואחותו של המבקש ולעקרונות טובת הילד ואחדות המשפחה. ערעורו האחרון של המבקש, שהתמקד בכך שבית המשפט לעניינים מנהליים לא בחן לכאורה את שיקולי הוועדה הבין-משרדית ואת סבירות המלצתה, כמו גם את המשקל שניתן לאחדות המשפחה, נדחה. השופט קבע כי המקרה אינו מעורר שאלות משפטיות עקרוניות או נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן רשות ערעור, והבקשה נדחתה.