ת"פ 1382-09-13

תקציר

הנאשמים הורשעו בביצוע שורה של 21 עבירות של פריצה לדירות וגניבה, רובן בקשישים במשך ארבעה חודשים וחצי. הפריצות בוצעו בשיטה מתוחכמת שכללה שליחת שליח להעתיק את מפתחות הדירה, לאחר מכן שיחת טלפון לדיירים בבקשה להגיע לסניף הדואר ולבסוף פריצה לדירות כשהן ריקות. הנאשמים, שהודו באשמה חלקית, תוארו כ"זרוע המבצעת" של המבצע. הם הורשעו גם בקשירת קשר עם אחרים לביצוע פשעים אלה. עדי אופי רבים העידו מטעם שני הנאשמים, תיארו אותם כאדיבים ונותנים אנשים שבאו ממשפחות תומכות וללא עבר פלילי קודם. עם זאת, בית המשפט מצא כי מעשיהם היו מחושבים ומתוכננים, וגרמו נזק משמעותי לנפגעים הן מבחינה כלכלית והן מבחינה נפשית. הנאשמים גם הפגינו חוסר חרטה וניסו להטיל את האשמה על אחרים. בהתחשב בחומרת העבירות ובפגיעה בקורבנות, קבע בית המשפט את טווח הענישה המתאים לכל עבירה. עבור 17 סעיפי הפריצה, הטווח נקבע על 12-24 חודשי מאסר, ואילו עבור שאר סעיפי האישום - תקיפה, ניסיון פריצה וקשירת קשר - הטווחים היו גבוהים יותר. בית המשפט שקל גם את נסיבותיו האישיות של כל נאשם, וקבע כי הוא אימץ אורח חיים עברייני במודעות מלאה ומתוך רצון חופשי. למרות ששני הנאשמים השתתפו במסגרות טיפוליות, בית המשפט לא ראה בכך סיבה לחרוג מטווחי הענישה המתאימים. בקביעת העונש הסופי שקל בית המשפט את הנסיבות והשיקולים הרלוונטיים לגזר הדין. כפות המאזניים, קבע בית המשפט, נטו לטובת בקשת התביעה לעונש בינוני, אך בהתחשב בפוטנציאל השיקום, גזר בית המשפט על כל נאשם את השליש התחתון של טווחי הענישה המתאימים. כך, בגין אישומי הפריצה נגזרו על כל נאשם 16 חודשי מאסר, ועל שאר סעיפי האישום נעו העונשים בין 5 ל-22 חודשים. בחישוב העונש המצטבר על כל האירועים פעל בית המשפט לפי נוסחת תוספת עונשית פוחתת כדי להימנע מעונש מצטבר בלתי מידתי. על פי נוסחה זו, הוסיף בית המשפט עונש מופחת על כל אירוע נוסף, ועבר מהאירוע החמור ביותר לחמור פחות. העונש הכולל שהתקבל היה 10 שנים וארבעה חודשי מאסר, שבית המשפט עיגל ל-10 שנים, בהתחשב במכלול הנסיבות. כמו כן נגזרו על הנאשמים לשלם קנס של 10,000 שקל כל אחד ופיצוי של 1,000 שקל בגין כל אישום לקורבנות בהתאמה. תקופת המאסר תוארכה לאחור כך שתכלול את הימים שהנאשמים כבר שהו במעצר, ושלושה חודשים נוספים נוכו עבור התקופות שבילו בתנאים מגבילים. על שני הנאשמים נגזרו עונשי מאסר על תנאי שנעו בין 6 ל-18 חודשים, אותם ירצו אם יבצעו עבירה חוזרת בתוך שלוש שנים מיום שחרורם.