ע"ע 22880-11-13

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין לטובת עובד שתבע את מעסיקו לשעבר בגין זכאויות כספיות שונות הנובעות מהעסקתו וסיום העסקתו. אלה כוללים פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת והוצאות משפטיות בסך כולל של 28,900 ₪. העובד עבד בחברה, חברת תחבורה ציבורית, במשך כארבע שנים עד ליום עבודתו האחרון ב-26 באוגוסט 2010. החברה טענה כי העובד התפטר בשל סירובו לעבוד במשמרות ערב, ואילו העובד טען כי פוטר בשל תפקידו בארגון העובדים בהסתדרות. בית הדין האזורי בירושלים פסק בעבר לטובת העובד, קיבל את תביעתו לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת חלופית, אך דחה את תביעותיו לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין והפרשי שכר. בית המשפט גם הורה לחברה לשלם את הוצאותיו המשפטיות של העובד. החברה ערערה על פסק דין זה ובמקביל ביקשה עיכוב ביצוע, אך בקשתו נדחתה. בקבלו החלטה זו שקל בית המשפט את סיכויי הצלחת הערעור ואת מאזן הנוחות. בית המשפט קבע, כי קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי, המבוססות על הראיות והעדויות שהוצגו, אינן מהוות עילה להתערבותה של ערכאת הערעור. באשר למאזן הנוחות, ציין בית הדין כי העובד זכאי לזכויות סוציאליות וכי אין הצדקה לעיכוב נוסף בתשלומו. כמו כן חויבה החברה לכסות את הוצאות העובד בגין הבקשה, בסך 2,500 שקל. החלטה זו התקבלה בהיעדרם של שני הצדדים ונמסרה להם לאחר מכן.