ת"א 8132-07-10

תקציר

בית המשפט החליט כי הבקשה, המורכבת משני חלקים, תימחק, וצו העיקול הזמני הקיים יישאר על כנו. חלקה הראשון של הבקשה מבקש לבטל את הארכת העיקול הזמני על נכסי הנתבע. בית המשפט קבע, כי מאחר שלא הוגש ערעור על צו העיקול המקורי בתוך 30 הימים שנקבעו, אין בהארכה כדי להצדיק בחינה מחודשת של העיקול כולו. חלקה השני של הבקשה מבקש עיון חוזר בצו העיקול הראשוני, בעילה של שינוי נסיבות או עובדות שהתגלו לאחרונה. עם זאת, השופט קבע כי לא חלו שינויים משמעותיים, וכי העובדות שהוצגו היו כולן ידועות לנאשם בעת מתן הצו המקורי. יתר על כן, בית המשפט מצא כי טענות הנתבעת חסרות שחר, במיוחד בהתחשב בכך שהן הוצגו זמן רב לאחר מתן הצו, ונראו כניסיון לעקוף החלטות קודמות. השופט התייחס גם לטענות ספציפיות שהעלה הנתבע, לרבות הודאה בחוב ותפיסת כספים מרשויות המס, ודחה אותן. משכך, בקשת הביטול והעיון החוזר נדחתה, והנתבע חויב לשלם לתובע הוצאות בסך 7,500 ₪.