ת"א 45459-04-14

תקציר

המחלוקת במקרה זה נסובה סביב השימוש ברכוש משותף בבית משותף בן שתי קומות המשותף למשפחות שכנות – משפחת שחקוהי ומשפחת לחגני. המחלוקת נוגעת למספר אזורים בחצר המבנה, קרי החצר האחורית, גינה מגודרת ומקום חניה. שורש הסכסוך נעוץ במחסור במקומות חניה וברצון המשפחות להשתמש בחצר לצורכי חניה. שתי המשפחות מאשימות זו את זו בתפיסת חלקים מהרכוש המשותף. עו"ד יוסי שחכי, התובע, טוען כי משפחת לחגני השתלטה שלא כדין על החצר האחורית ועל חלק מהחצר הדרומית באמצעות בניית סככה, חדר וגינה, והגבילה את הגישה לשטחים אלה. מנגד, טוענים הנתבעים, מנסור ושרה לחגני, יחד עם בנם מנשה לחגני, כי הסיפוחים נעשו בהסכמת כל דיירי הבניין, לרבות הדיירים הקודמים של דירת שחכי. עוד הם טוענים מנגד כי משפחת שחקוהי תפסה גם חלקים מהרכוש המשותף – בניית מחסן ללא רשות בחצר הדרומית ובנייה בלתי חוקית על גג דירתם, וכן פגיעה בפרטיותם של בני הזוג לחגאני באמצעות התקנת מצלמות. בית המשפט פוסק לטובת יוסי ברוב הסעיפים. נפסק כי על משפחת לחגני לפנות בתוך 30 יום את החצר האחורית ולפנות את כל המבנים שהקימו במקום, כמו גם את הגינה המגודרת שבחצר הדרומית. זאת, משום שהם לא סיפקו ראיות להסכמה לסיפוחים אלה, ופעולות אלה מונעות מתושבים אחרים גישה למרחבים משותפים אלה. בנוסף, בית המשפט מורה למשפחת שחכוהי לפרק את המחסן שבנו בחצר הדרומית. עם זאת, בית המשפט דוחה את טענות בני הזוג לגאני בנוגע לבנייה על הגג והתקנת מצלמות, שכן הם לא הביאו ראיות מספיקות. פסק הדין כולל גם תקנות לשימוש בחצר הבניין כדי להבטיח גישה הוגנת לשתי המשפחות, הגבלת מספר המכוניות החונות לשתיים למשפחה בכל זמן נתון ואיסור על שימוש במתקנים קבועים לחניה. מנשה חויב לשלם ליוסי פיצויים בגין עוגמת נפש בסך 5,000 שקל בגין חסימת רכבו של יוסי, ומשפחת לחגני נדרשת לכסות את הוצאותיו המשפטיות של יוסי בסך 25 אלף שקל.