רמ"ש 67504-01-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **נושא ההחלטה:** בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה (קמא) שדחתה בקשה לסילוק על הסף של שלוש תביעות. **רקע קצר:** * הצדדים גרושים ולהם בת קטינה. * מתנהלים שלושה הליכים בבית משפט לענייני משפחה: 1. תביעת נזיקין של האיש נגד האישה בגין חטיפת הקטינה לחו"ל. 2. תביעת קנס יומי של האיש נגד האישה בגין ביזיון צו להסדרי שהות. 3. תביעת החזקה בקטינה של האיש נגד האישה. * לטענת האישה, היא אינה תושבת ישראל מזה כשנה, מרכז חייה וחיי הקטינה בחו"ל, ובית המשפט העליון במדינה הזרה קבע בפסק דין חלוט כי הקטינה תישאר שם, מתוך חשש לשלומה הפיזי והנפשי עקב המלחמה, בהתאם לאמנת האג. * האישה הגישה בקשה לסילוק התביעות על הסף בטענה שפסק הדין הזר חוסם אותן. * בית משפט קמא דחה את הבקשה לסילוק על הסף. **טענות המבקשת (האישה) בבקשת רשות הערעור:** 1. **השפעת פסק הדין הזר:** פסק הדין במדינה הזרה הוא הקובע ביחסי הצדדים ו"שומט את הקרקע" מתחת לתביעות בישראל. 2. **סתירה פנימית בהחלטת קמא:** בית משפט קמא הכיר בכך שפסק הדין הזר מחייב את הצדדים, אך מנע מכך את התוצאה המתבקשת של סילוק התביעות. 3. **השתק פלוגתא ומעשה בית דין:** פסק הדין הזר מהווה מעשה בית דין המונע מהאיש לטעון טענות מסוימות בהליך הנזיקי (כגון הימצאות הקטינה בחו"ל), ומבטל את יסוד ה"עוולה" הנדרש בתביעה זו. 4. **טעות בקביעת שיהוי:** דחיית הבקשה לסילוק על הסף מחמת שיהוי אינה מוצדקת. **דיון והכרעה של בית המשפט המחוזי (בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים):** * **עיקרון התערבות מוגבלת:** בית המשפט קמא מדגיש כי ערכאת ערעור מתערבת בהחלטות הדוחות בקשה לסילוק על הסף במשורה, רק במקרים חריגים של טעות מהותית או חשש להליך סרק יוצא דופן, מאחר שמדובר בסעד קיצוני המונע בירור עובדתי וגישה לערכאות. הדבר נועד לאפשר את המשך בירור התיקים לגופם. (סעיף 10 להחלטה). * **הצורך בבירור עובדתי:** כאשר הכרעה בטענות סף מצריכה בירור עובדתי ומשפטי, אין מקומה להתבצע במסגרת בקשה לסילוק על הסף. (סעיף 11 להחלטה). * **השלכת הדברים על המקרה הנוכחי:** * **מידת השפעת פסק הדין הזר:** מידת השפעתו של פסק הדין הזר על התביעות המתנהלות בישראל היא שאלה עובדתית המחייבת הוכחה במסגרת ניהול ראיות, ואינה מספיקה כשלעצמה כדי לסלק את התביעות על הסף. (סעיף 12 להחלטה). * **הקשר בין פסק הדין הזר לעילות התביעה:** הקשר בין פסק הדין הזר (שעוסק באי החזרת הקטינה לישראל עקב המלחמה) לבין עילות התביעה בישראל (נזיקין, ביזיון צו, החזקה) אינו ברור או פשוט, ומחייב הוכחה. לכן, אין הצדקה לדחות את התביעות על הסף בטענות בעלמא. (סעיף 13 להחלטה). * **סילוק על הסף כסעד קיצוני:** בית המשפט מדגיש שוב כי סילוק על הסף הוא סעד קיצוני. (סעיף 10 להחלטה). * **החלטת קמא כמשקפת נכונה:** בית המשפט קמא קבע כי ההחלטה לדחות את הבקשה לסילוק על הסף משקפת נכונה את המצב המשפטי. (סעיף 14 להחלטה). * **שיהוי:** בית המשפט מאזכר, מבלי להתעכב יתר על המידה, כי היבט השיהוי בהגשת הבקשה לסילוק על הסף, שצוין על ידי בית משפט קמא, אינו חסר בסיס. (סעיף 14 להחלטה). * **דחיית הבקשה:** לאור כל האמור, בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור אף ללא צורך בתשובת המשיב, מכוח תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. (סעיפים 9, 16 להחלטה). * **הוצאות:** מאחר שלא התבקשה תשובה, לא נפסק צו להוצאות. (סעיף 17 להחלטה). **עקרונות משפטיים מרכזיים והחידושים בהחלטה:** 1. **סילוק על הסף כסעד אחרון:** ההחלטה מדגישה את המעמד המיוחד של סילוק על הסף כסעד קיצוני, שנועד למקרים ברורים של חוסר עילה או העדר סמכות, ולא כדרך להימנע מבירור עובדתי. זהו עיקרון יסוד בדיון אזרחי, המקודש את זכות הגישה לערכאות. (סעיף 10). 2. **הבחנה בין הכרה בטענה משפטית לבין סילוק על הסף:** בית המשפט מבהיר כי הכרה בכך שפסק דין זר הוא "שריר וקיים ומחייב את הצדדים" (כפי שעולה מהחלטת קמא) אינה בהכרח מובילה לסילוק על הסף. השאלה האם פסק דין זר חוסם באופן מוחלט תביעות פנימיות היא מורכבת, ודורשת בחינה פרטנית של הקשר בין העילות המקומיות לעילות הזרות. (סעיף 13). 3. **חשיבות הבירור העובדתי:** ההחלטה מהווה תזכורת חשובה לכך שטענות המצריכות בירור עובדתי (כגון מידת השפעת פסק דין זר על התביעות בישראל) אינן יכולות לשמש בסיס לסילוק על הסף, אלא צריכות להתברר במסגרת הדיון לגופו. (סעיף 11). 4. **היקף הביקורת השיפוטית על החלטות הדוחות בקשה לסילוק על הסף:** ההחלטה מאמצת גישה שמרנית, לפיה ערכאת ערעור תתערב בהחלטות מסוג זה רק במקרים חריגים, דבר המצביע על כבוד רב לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. (סעיף 10). 5. **יישום סמכות תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי:** השימוש בסמכות זו לדחות בקשת רשות ערעור ללא תשובה, מבוסס על שוכנע בית המשפט כי אין עילה להתערבות בהחלטת קמא, ומקצר את הליכי הבירור. (סעיף 9). 6. **אי-חסינות אוטומטית של תביעות בינלאומיות:** המקרה מדגים כי גם כאשר קיים פסק דין זר, הרי שהליכים מקומיים עדיין יכולים להתברר, אם הקשר בין הפסק לבין עילות התביעה המקומיות אינו חד-משמעי ומצריך הוכחה. (סעיף 13). **סיכום:** ההחלטה מאשררת את דחיית הבקשה לסילוק על הסף, ומדגישה את העיקרון כי סילוק על הסף הוא סעד קיצוני. היא מבהירה כי קיומו של פסק דין זר, גם אם הוא מכיר בחשש לשלום הקטינה, אינו מהווה חזות הכל ואינו פוטר אוטומטית את הצדדים מהתמודדות עם תביעות המתנהלות בישראל, במידה והקשר העובדתי והמשפטי בין הפסק לבין התביעות המקומיות אינו ברור ומוכח. ההחלטה מחזקת את הצורך בבירור עובדתי כאשר טענות סף תלויות בפרשנות וביישום של דין זר והשלכותיו על המשפט הפנימי.