ת"א 7893-10-15

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה כספית ובתביעה לפינוי בגין דירה שנרכשה. התובע תובע את הנתבע על סך 250,000 ₪ וכן צו מניעה להוצאת ידו של הנתבע מהדירה, אותה רכש התובע מהנתבע. התובע שילם לנתבע את מרבית התמורה, אך הנתבע מסרב למסור את החזקה בדירה. הנתבעת טוענת כי חתמה על ההסכם תחת כפייה ועושק, וכי התובע ניהל עמה משא ומתן בחוסר תום לב. עוד היא טוענת כי התובעת הפרה את ההסכם בכך שאיחרה בתשלום ולא שילמה לה ישירות, ולכן ביטלה את ההסכם. השופטת בוחנת ביטוב לב את הראיות והטענות ומוצאת כי הנתבעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בטענות לכפייה ועושק. השופט משוכנע כי הנתבע חתם על ההסכם מרצונו החופשי ורק בדיעבד טען אחרת כדי להימנע מפינוי הדירה. עוד קובע השופט כי התובע לא ניהל משא ומתן בחוסר תום לב ולא הפר את ההסכם. תחת זאת, הנתבע הוא זה שפועל בחוסר תום לב בכך שקיבל את מרבית התמורה מהתובע וסירב לפנות את הדירה. השופטת מציינת כי תשלומי התובעת לא איחרו וחלקם אף בוצעו מעבר להתחייבויות האמורות בהסכם, בהנחיית עורך דינה של הנתבעת. הנתבעת גם לא ביטלה את ההסכם, והמשיכה לקבל תשלומים מבלי למחות או לשלוח הודעת ביטול כלשהי. לפיכך, השופט פוסק לטובת התובע. הנתבע חויב לשלם לתובעת פיצוי בסך 138,280 ₪ בגין עיכוב בפינוי ותשלומים נוספים ששולמו עבורה. לאחר קיזוז סכום זה עם יתרת מחיר הדירה, חייב התובע לנתבע 55,147 ₪. התובע נדרש להפקיד סכום זה בקופת בית המשפט תוך 7 ימים ויהיה זכאי לפסק דין לפינוי הנתבע. כמו כן ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט בסך 28,250 ₪. עבור כל יום של עיכוב בפינוי מיום פסק הדין ואילך, ישלם הנתבע לתובע 60$.