רע"א 2380/12

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטה קודמת של בית המשפט המחוזי בבאר שבע. בקשה זו הוגשה בעקבות מחלוקת על מכרז בו זכתה המבקשת לעבודות תשתית ופיתוח. המבקש טען כי המשיב לא עמד בהתחייבויותיו ולא שילם את מלוא התשלום, מה שהוביל לתביעה כספית בבית המשפט המחוזי. המשיב הכחיש טענות אלה וטען שכנגד בגין ליקויים לכאורה בעבודתו של המבקש. בשלב קדם המשפט הציע בית המשפט המחוזי למנות מומחה מטעם בית המשפט בתחום ההנדסה שיבחן את המחלוקות המקצועיות. שני הצדדים הסכימו, ובית המשפט הורה על מינוי מומחה. לאחר מכן ביקש המבקש עיון חוזר בהחלטה זו, אשר נדחתה. ערעורו של המבקש לאחר מכן על דחיית בקשתו לעיון חוזר התבסס על מספר טענות: האצלת סמכויותיו לכאורה על ידי בית המשפט לצד שלישי, חוסר הבהירות לגבי היקף הבדיקה של המומחה, והפגיעה הפוטנציאלית בזכויותיו הפרוצדורליות של המבקש, לרבות השפעת חוות דעת המומחה על הערכת בית המשפט. עם זאת, ערכאת הערעור קבעה כי אין הצדקה להתערב בהחלטתו הפרוצדורלית של בית המשפט המחוזי למנות מומחה. מינוי מומחה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט ונועד לסייע בבירורן של מחלוקות מקצועיות. העובדה שהצדדים לא הגישו חוות דעת עצמאיות בנושאים ההנדסיים אינה שוללת את סמכותו של בית המשפט למנות מומחה. פסק הדין מדגיש כי בית המשפט שומר על סמכות קבלת ההחלטות שלו וכי תפקידו של המומחה הוא אך ורק לספק הבהרות בנושאים טכניים. גם חששותיו של המבקש מפני פגיעה אפשרית בזכויות פרוצדורליות הוכחו כבלתי מבוססים, שכן המבקש רשאי לפנות למומחה ולברר את הבסיס לחוות דעתו. יתר על כן, המבקש לא הוכיח נזק מהותי שעלול להיגרם מחוות דעת המומחה. כתוצאה מכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, ללא צו להוצאות, שכן לא התבקשה תגובה. סיכום מקיף זה לוכד את עיקרי פסק הדין הארוך, ומספק הבנה ברורה של הליכי התיק והחלטת בית המשפט.