רע"א 3550/10

תקציר

בית המשפט המחוזי מצא כי לא הוצגו ראיות בדבר נזקים כלשהם שנגרמו למבקש כתוצאה מהפינוי. עוד ציין בית המשפט כי המבקש היה מודע לפינוי הצפוי מאז דצמבר 2009 ולא עשה דבר כדי למנוע אותו, ולכן כל הנזקים הנטענים נבעו מחוסר מעש שלו. בית המשפט הציע פתרון לפיו המבקש יוכל להישאר בנכס עד סוף השנה, בתנאי שישלם דמי שכירות, אך זה נדחה על ידי המבקשים. הסעד המבוקש על ידי המבקשים לא התיישב עם תביעתם המקורית, לפיה הנכס יימכר לאחד המשיבים. גם אם יינתן סעד זה, אין בו כדי למנוע את פינויו של המבקש מהנכס. זאת ועוד, התנהלות המבקשים לאורך כל ההליך, לרבות הימנעותם מלהציג ראיות מרכזיות בפני בית המשפט המחוזי, העידה על חוסר תום לב, המהווה שיקול משמעותי בסעדים מן היושר כגון צווי מניעה זמניים. כתוצאה מכך, בקשת רשות הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע שבאה בעקבותיה נדחו. בנוסף, חויבו המבקשים לשלם שכר טרחה בסך 10,000 רופי לכל אחד מארבעת המשיבים.