ו"ע 35298-10-12

תקציר

הערעור הוא בשאלה האם יש להגדיר את חברת סטאר סנטר כ"איגוד מקרקעין" על פי חוק מיסוי מקרקעין, לצורך קביעת מס הרכישה שעל החברה לשלם בעת רכישת נכסים. המערערת טענה כי לחברה נכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים, לרבות פעילות עסקית, מוניטין וסימן מסחר המחריגים אותה מהגדרת איגוד מקרקעין. בתוך כך, הדגיש המשיב כי הגדרת איגוד מקרקעין מבוססת על מבחן הקניין, ונכסי החברה הם בעיקרם נכסים להשקעה, ולכן יש לראותם כאיגוד מקרקעין. בית המשפט בחן את נכסי החברה, לרבות מזומנים ושווי מזומנים, פיקדונות, לקוחות, חייבים ונכסים בלתי מוחשיים כגון מוניטין וסימני מסחר, ומצא כי נכסים אלה אינם משמשים את החברה לייצור הכנסות או שהם שטחיים למטרותיה העיקריות של החברה. לכן, הם אינם עומדים במבחנים כדי להוציא את החברה מההגדרה של איגוד מקרקעין. עוד טען בית המשפט כי גם אם החברה ביצעה פעילות עסקית כלשהי, פעילויות אלה משולבות בנכסי הנדל"ן ונובעות מהן, והמוניטין של החברה, אם בכלל, שייך לחברת הניהול במקום. בנוסף, התייחס בית המשפט לטענת המערערת בדבר "השתק שיפוטי", שהתבססה על טענת בעלי המניות הקודמים כי חברת סטאר סנטר היא איגוד מקרקעין, ודחה אותה בשל ניגוד העניינים בין בעלי המניות הקודמים לבין החברה בעת מכירת מניותיהם. עוד ציין בית המשפט כי הליך השינוי המבני הדו-שלבי שניהלה החברה המערערת אמור היה ליהנות מהפטורים ממס, ועל כן יש לקבל את מס הרכישה שנגבה בכל שלב כתקף. לסיכום, בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי חברת סטאר סנטר הייתה איגוד מקרקעין בתקופות הרלוונטיות. המערער חויב לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪.