תת"ע 2809-08-20

תקציר

העותר, שזוכה מעבירות תנועה לאחר דיון בודד בבית המשפט, תבע מהמשיב פיצוי והחזר הוצאות, תוך הסתמכות על סעיף 80 לחוק העונשין. סעיף זה מאפשר בקשות כאלה אם לא היה בסיס להאשמה או אם קיימות נסיבות מצדיקות אחרות. השופט פסק נגד העותר, וטען כי בידי התובע די ראיות כדי להאמין באופן סביר באשמתו של העותר ולפעול בתום לב. הראיות כללו דו"ח של "שומר דרכים" וסרטון המתעד לכאורה את העבירה. השופט הדגיש את צרותו של מבחן התובע הסביר ולא מצא זדון, חוסר תום לב או רשלנות חמורה מצד התביעה. יתר על כן, השופטת שקלה את התנהלותה של העותרת, וציינה כי טענתה לחפותה ובקשתה למשפט סותרות את התנגדותה המאוחרת יותר לביטול האישומים. השופטת אף הזהירה מפני ניצול לרעה של הליכים משפטיים והדגישה כי זכותה של העותרת להגן על עצמה אינה צריכה להוביל להליך "סרק". בסופו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי לא היו נסיבות המצדיקות פיצוי וכי דרישת העותר להוצאות הייתה בלתי מידתית וחסרת תימוכין. לפיכך, נדחתה הבקשה לפיצוי והחזר הוצאות.