דב"ע נד/53 - 01

תקציר

בית הדין החליט לדחות את הערעור באשר לקשר הסיבתי בין פגיעה בעבודה לבין מצבו הרפואי הנוכחי של המערער. התיק נסב סביב סמכותה של הוועדה הרפואית, כפי שנקבע בחוק הביטוח הלאומי, לקבוע את דרגת הנכות עקב פגיעה בעבודה. המערער טען כי הוועדה לא התייחסה כראוי לעמדותיו של פרופ' חוסיין ולא התייחסה לידע רפואי חדש יותר, והציע כי "קשירה" בין חוות דעת רפואיות שונות צריכה להביא להחלטה לטובת המבוטח. עם זאת, בית המשפט הגיע למסקנה כי קיימת רק חוות דעת רפואית מבוססת אחת – זו של הוועדה – המבוססת על ממצאים קליניים, ולא על אמונות אישיות או מתחרות. בית המשפט הדגיש כי פיקוחו מוגבל לבחינת טעויות משפטיות ולא למסקנות רפואיות. נקבע כי התעלמות הוועדה ממאמריו הרפואיים של פרופ' חוסיין היא במסגרת זכויותיה, כל עוד החלטתה מנומקת ומבוססת על עובדות. כמו כן, הוכשרו כישוריהם של חברי הוועדה, שכן מומחיותם הרפואית נחשבה מספקת ומונתה על פי סטנדרטים רגולטוריים. החלטה זו מתיישבת עם התקדים של בית המשפט לפיו הוא אינו יכול להעדיף חוות דעת רפואית אחת על פני אחרת אלא אם נפלה טעות משפטית ברורה. לפיכך, הערעור נדחה מבלי שנפסקו הוצאות.