ת"א 16247-11-10

תקציר

המחלוקת נסובה סביב זכות דיירות מוגנת בדירה הממוקמת ברחוב המייסדים 50 בפרדס חנה-כרכור, המוחזקת על ידי התובעת. התובע תבע את המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור כדי לאכוף הסכם מכר לרכישת זכויות בדירה, אך במהלך המשפט צמצם את התביעה לפיצוי בגין התעמרות המועצה כלפיו. בית המשפט פסק לטובת התובע. אכן, המועצה המקומית פעלה בחוסר תום לב לאורך כל המשא ומתן עם התובעת. המועצה לא הבהירה את היקף זכויות הדיירות המוגנת של התובעת, והזכויות כללו את החצר המקיפה את הדירה המשמשת את הנכס המושכר. המועצה גם לא תיארה במדויק את זכויותיה של התובעת בהסכם המכר כאשר רכשה את הנכס מהבעלים הקודמים. בנוסף, קבע בית המשפט כי המועצה הסכימה למכור את הדירה לתובע אך חזרה בה בחוסר תום לב. הפסילה התבססה על תירוצים שונים, לרבות התחייבות כביכול להרוס את הדירה, שבית המשפט מצא כי אינה תקפה ואינה ישימה במקרה זה. עוד קבע בית המשפט כי התובעת לא נטשה את הדירה למרות שלא התגוררה בה בשל מצבה הבלתי ראוי למגורים כתוצאה מסירובה של המועצה להשתתף בשיפוץ הדירה. המועצה המקומית פעלה בניגוד לחובותיה כלפי התובע כדייר מוגן וניהלה משא ומתן בחוסר תום לב, ולפיכך עליה לשלם לתובע פיצויים בסך 450,000 ₪, בנוסף לריבית, הפרשי הצמדה ושכר טרחת עורך דין.