ע"א 3569/03

תקציר

פצוע תושב קבאטיה שבשומרון ערער על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את תביעת הנזיקין שלו ממדינת ישראל, בטענה שנורה על ידי חיילי צה"ל בנובמבר 1991. בית המשפט המחוזי הגדיר את האירוע כמעשה מלחמה, תוך שימוש בסעיף 5 לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), הפוטר את המדינה מאחריות במקרים כאלה. המערער טען כי ממצאיו העובדתיים של הערכאה הנמוכה היו שגויים וכי אין לראות באירוע מעשה מלחמה. עם זאת, ערכאת הערעור לא מצאה עילה להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי, ובכלל זה כי סביר להניח שהמערער הוא אותו אדם המוזכר ביומן המבצעים של צה"ל שנפגע במהלך עימות עם חיילים. באשר לשאלה המשפטית, בחן בית המשפט את הנסיבות והגיע למסקנה כי למרות אופיו השיטורי הראשוני של המבצע, הוא הסלים לפעולה מלחמתית בשל הסכנה הבלתי צפויה שנשקפה לחיילים. הכוח הקטן וה"מעורב", שפעל בחשאי בסביבה עוינת, נתקל בהמון מאיים שחשף את עמדתו, מה שהוביל לחשש סביר ללינץ'. תפנית פתאומית זו הפכה את המבצע לכזה הכרוך בסיכון מלחמתי מיוחד, ופטרה את המדינה מאחריות לפי חוק הנזיקין האזרחיים. השופטת מ' נאור, שכתבה את פסק הדין, הדגישה כי דיני הנזיקין הרגילים אינם מתאימים למעשי מלחמה וכי אין להטיל על המדינה את האחריות לאירועים כאלה. הנשיאה ביניש והשופטת א.א. לוי הסכימו עם ההחלטה לדחות את הערעור, ואישרו את פסק דינו של בית המשפט המחוזי.