פ"א 80019/07

תקציר

פסק הדין הנדון קשור למקרה בו קיבל המערער מספר דוחות חניה ולדיונים ולמסקנות שבאו בעקבותיו סביב מסירת וקבלת דוחות אלה. פסק הדין מתווה תהליך דו-שלבי למסירת כרטיסים אלה. השלב הראשון מתייחס להצמדת הכרטיס לשמשה הקדמית של הרכב, אשר כשלעצמו מחייב את תשלום הקנס. השלב השני מתרחש אם הקנס לא ישולם תוך 90 יום, ואז נשלחת הודעה בדואר רשום. בעוד שהשלב הראשון אינו יוצר חזקת מסירה, השלב השני כן, כמפורט בתקנה 44 לתקנות הרלוונטיות. ניתן לערער על חזקה זו, ונטל ההוכחה מוטל על הנמען להראות כי לא קיבל את ההודעה. במקרה זה הציג המשיב (הגורם המנפיק את הכרטיסים) אישורי דואר ומסמכים המפרטים את הדוחות שנשלחו למערערת. המערערת, לעומת זאת, לא יכלה להפריך חזקה זו מעבר לאמירה כללית כי לא קיבלה את הכרטיסים. בית המשפט מצא כי המשיב הוכיח כראוי כי ההודעות נשלחו ובהיעדר הפרכה מהותית מצד המערער, הגיע למסקנה כי יש לדחות את הערעור. החלטה זו התקבלה לאחר ששקלה את הטענות שהוצגו ואת הפסיקה הרלוונטית, ולא היה מקום להתערב במסקנותיו של בית משפט קמא.