ת"פ 23779-11-12

תקציר

המדינה הגישה שתי בקשות לשחרורם של שני אחים שהועמדו לדין במשותף בגין מעורבותם בתקיפת מאבטחים ושוטרי מג"ב. ראשית, המדינה מבקשת לבחון מחדש את תנאי שחרורם של המשיבים לפי סעיף 52 לחוק המעצרים, ומבקשת להחזיקם עד תום ההליכים המשפטיים בשל המסוכנות הנשקפת מהם וההפרה הבוטה של תנאי שחרורם, דבר המעיד על זלזול בהוראות בית המשפט. שנית, המדינה מבקשת לחלט את הערבויות הכספיות הניתנות לפי סעיף 51 לחוק המעצרים. המשיבים שוחררו בתנאים שונים: מעצר בית, ערבויות צד ג' והפקדות כספיות. עם זאת, שני המשיבים הפרו את תנאי שחרורם בכך שביצעו עבירות חדשות, בהן הורשעו. הם הורשעו גם בתיק העיקרי הנוגע לאירוע התקיפה. ההגנה טוענת כי יש לדחות את בקשות המדינה בשל איחור בהגשתן וכי המשיבים כבר נענשו בגין הפרת תנאי השחרור. השופט פוסק לטובת הבקשה הראשונה של המדינה, בנימוק של חוסר המהימנות של המשיבים ואובדן חזקת החפות עם הרשעתם בתיק העיקרי. הם נעצרו עד תום ההליכים המשפטיים. לגבי הבקשה השנייה, המדינה רשאית להגיש בקשה חדשה עם מידע מפורט על הערבים והסכומים, שתיבחן בהקדם. פסק הדין מדגיש כי הרתעה כללית אינה השיקול העיקרי וכי יש לבחון כל מקרה לגופו. השופט מציין את חומרת ההפרות של המשיבים ואת ניצול האמונים שלהם, והשיהוי בבקשת המדינה נלקח בחשבון באופן חלקי. הרשעותיהם הקודמות של המשיבים אינן שוללות את הבקשה הנוכחית, שכן מטרותיהם של שני המקרים שונות.