עע"מ 8725/20

תקציר

לאחר בחינה מדוקדקת של הבקשה והדיונים שבאו בעקבותיה, החליט השופט לדחות את הבקשה לסעד זמני בתקופת הערעור. על פי הפסיקה, סעד זמני ניתן בדרך כלל בנסיבות חריגות כדי להבטיח שהמערער יוכל ליהנות מפירות זכייתו. כדי להיות זכאי לכך, על המבקש להוכיח כי קיים סיכוי טוב להצלחה בערעור וכי "מאזן הנוחות" נוטה לטובתו – כלומר אם ינצח, יהיה קשה לחזור למצב הקודם. במקרה זה קבע השופט כי מאזן הנוחות גובר על הצורך להיעתר לבקשה. הם התייחסו לפסקי דין קודמים שנטו להימנע ממתן סעד זמני בערעורים על מכרזים למתן שירותים, שכן ניתן לכמת את הנזק שנגרם מבחינה כספית, וניתן לבטל את החוזה ולפצותו במידת הצורך. עוד ציינה השופטת כי טענות המבקשים בדבר פיטורי עובדים פוטנציאליים, פינוי ציוד והפסדים כספיים עקב משבר הקורונה לא נתמכו בראיות קונקרטיות, ולפיכך טענות כלליות אינן מהוות עילה מספקת לבקשתם. עוד הדגישה השופטת כי למבקשים אין כיום זכות חוקית להפעיל את המסעדה, והבקשה להמשך שירותיהם זוכה להתייחסות הולמת יותר בעתירה העיקרית. מטעמים אלה נדחתה הבקשה, והמבקשים חויבו בהוצאות הרשות והמשיבים 3-2, בסך של 5,000 ₪ כל אחד. פסק דין זה ניתן ביום 30.12.2020.