ע"א 4118/91

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה שהגישו הוריו ועיזבונו של א', שנפטר במהלך טיול בית ספר. בתביעה נטען כי המשיבים – בית הספר, המדינה ותלמיד נוסף, צ' ח' – התרשלו והיו אחראים למותו של א'. האירוע התרחש כאשר צ' ביצע מעשה קונדס על א' וצבע את בגדיו. א' דחף את ג' בתגובה, ואז היכה את א' באגרופים בבטנו ובחזהו, וגרם לו לאבד את הכרתו. המורים שפיקחו על הטיול ישבו במרחק של עשרות מטרים ולא התערבו בזמן כדי לעזור לא'. נפסק כי מעשה הכאתו של א' באגרופים לא היה הגנה עצמית אלא פעולת תגמול של תקיפה, ולכן הוא אחראי לנזקים שנגרמו עקב מותו של א'. בית המשפט קיבל את הערעור בעניינו של צ' והורה לו לשלם לו פיצוי בסך 50 אלף שקל בצירוף שכר טרחת עורך דין. עם זאת, הערעור נדחה לגבי בית הספר והמדינה, שכן השופטים לא מצאו רשלנות מצד המורים. המרחק של המורים מהתלמידים נחשב סביר, בהתחשב בגיל התלמידים ובהיעדר סכנות צפויות. החלטה זו התקבלה למרות חוזר א/4, שהוצג כראיה. עוד המליצו השופטים כי המשיבים ישקלו מתן פיצוי נוסף למערערים בשל נסיבותיו הספציפיות של המקרה. בפסק הדין הודגש כי מי שתוקף אדם אחר וגורם נזק חב בנזיקין, ופעולות תגמול אינן מעשה הגנה חוקי.