תמ"ש 6936-09-13

תקציר

פסק דין זה מתאר את ההחלטות שהתקבלו בנוגע לסכסוכים של בני זוג גרושים בנוגע למשמורת על ילדם הקטין, תשלומי מזונות וחלוקת רכושם המשותף. ראשית, בית המשפט פוסק בעניין משמורת וזכויות ביקור של נערה בת 14, ומעניק משמורת מלאה לאב תוך הענקת זכויות ביקור ספציפיות לאם. בקשת האם למשמורת משותפת נדחית בשל מחויבויותיה לעבודה והיחסים המתוחים בין ההורים, המפריעים לשיתוף הפעולה. כמו כן, בית המשפט מורה לשני ההורים להשתתף בהדרכת ההורים ולשתף פעולה במתן טיפול רגשי לקטין. באשר למזונות, האם חויבה לשלם לאב 950 ₪ לחודש עבור מזונות ילדם הקטין, בהתחשב בחובתו המוחלטת של האב לדאוג לצרכיו הבסיסיים של הילד ובהכנסתה הגבוהה יותר של האם. סכום זה ישולם עד הגיעו של הילד לגיל 18 או עד שיסיים את לימודיו התיכוניים, לפי המאוחר מביניהם, ויופחת במהלך שירותו הצבאי או הלאומי. בהמשך לתביעות הרכוש, בית המשפט מכיר בבעלות שווה על דירת המגורים של בני הזוג, למרות ניסיונותיו של התובע לטעון לבעלות בלעדית. היא גם מזמינה הערכת שווי של הדירה ומאפשרת לשני הצדדים את האפשרות לרכוש את חלקו של הצד השני בתוך פרק זמן מוגדר. אם אף אחד מהצדדים לא יממש אופציה זו, הדירה תימכר בשוק החופשי. בית המשפט פוסק גם במספר סוגיות אחרות הקשורות לרכוש. הנתבע חויב לשלם לתובע סך של 158,156 ₪ בהתאם לחוות דעת המומחה, כאשר משיכות מסוימות מהחשבון המשותף יחולקו ביניהם שווה בשווה. התובעת זכאית למחצית מתשלומי המשכנתא ששולמו בגין דירת אמו של הנתבע ממועד הנישואין ועד למועד הקובע. רכבו של התובע ייכלל ביתרת הנכסים, אך רכבו של הנתבע, שנרכש לאחר הפירוד, לא. בנוסף, תביעת התובעת למוניטין נדחית, ושני הצדדים נדרשים לשאת זה בהוצאות המשפט של זה – האם משלמת לאב 14,000 ₪ עבור תיקי המשמורת והמזונות, ואילו האב משלם לאם 7,000 ₪ עבור תיק הרכוש. פסק הדין מסתיים בתקווה שההורים ישימו בראש סדר העדיפויות את האינטרסים של בתם ויפעלו יחד כדי להבטיח את שלומה. פסק הדין נועד למזער קונפליקטים ולמקסם את התפתחותו הרגשית והאקדמית של הקטין, תוך הקפדה על חלוקה הוגנת של הנכסים והאחריות.