ע"מ 49874-08-15

תקציר

מדובר בערעור מע"מ שהגישו המערערים, אביוב וש.א.ר.ם, נגד המשיב, מנהל מע"מ, על שלילת ניכויי מס תשומות בסך של כ-5.7 מיליון ₪. המערערים רכשו זהב ממספר ספקים וייצאו אותו לחו"ל. המשיב הכחיש את ניכוי מס התשומות בנימוק שחשבוניות המס שהוצאו למערערים הוצאו שלא כדין. עמדת המשיב היא כי הספקים לא רכשו את הזהב מהספקים שלהם ולכן לא יכלו למכור אותו למערערים. המשיב מוסיף וטוען, כי הספקים שימשו כסות חשבונאית פיקטיבית לזהב המוברח שמקורו בסמי כוכב ובשליחיו, וכי המערערים היו החוליה האחרונה בשרשרת, שתפקידה היה לייצא את הזהב המוברח לחו"ל. לטענת המשיב, המערערים היו מודעים או היו צריכים להיות מודעים לכך שהחשבוניות הוצאו שלא כדין, ועל כן הם אינם זכאים להגנת החריג הסובייקטיבי, שהיה מאפשר להם לנכות את מס התשומות למרות הוצאת החשבוניות שלא כדין. המערערים טוענים כי החשבוניות משקפות עסקאות אמיתיות וכי רכשו את הזהב ממנפיקי החשבוניות ושילמו תמורתו את מלוא התמורה, לרבות רכיב המע"מ. לטענתם, העובדה שרכיב המע"מ שולם מצדיקה את ניכוי מס התשומות, וטענת המשיב כי הספקים לא היו הבעלים של הזהב אינה מבוססת על החשבוניות שקיבלו המערערים. לחילופין, טוענים המערערים כי נקטו בכל האמצעים הסבירים לבדיקת נכונות החשבוניות ועל כן זכאים להגנת החריג הסובייקטיבי. בית המשפט קבע, כי החשבוניות שהוצאו למערערים הוצאו שלא כדין, שכן הספקים לא רכשו את הזהב מספקים ולא הוכיחו כי רכשו אותו מגורם אחר. לפיכך, לא ניתן לומר כי החשבוניות שיקפו את המוכר האמיתי בעסקה. בנוסף, מהראיות עולה כי הספקים שימשו כסות חשבונאית פיקטיבית לזהב המוברח שמקורו בסמי כוכב ובשליחיו, וגם בכך יש כדי לתמוך במסקנה כי החשבוניות הוצאו שלא כדין. בית המשפט הוסיף וקבע, כי המערערים לא הוכיחו כי נקטו בכל האמצעים הסבירים לבדיקת נכונות החשבוניות, לרבות זהות החשבוניות ובעלותם בזהב, ועל כן אין הם זכאים להגנת החריג הסובייקטיבי. לפיכך נדחו הערעורים במלואם והמערערים חויבו לשאת בהוצאות המשפט של המשיב בסך של 65,000 ₪.