ע"א 900/01

תקציר

בעניינם של המערערים, בני זוג נשואים, המבקשים חישובי מס נפרדים על הכנסותיהם מחברת עידו נסיעות בע"מ, שם החזיק הבעל במניות משמעותיות בחברה, דחה פקיד השומה את בקשתם בשל חזקת התלות הקבועה בסעיף 66(ד)(2) לפקודת מס הכנסה. מחזקה זו משתמע כי הכנסתו של בן הזוג אינה עצמאית אם היא מגיעה מחברה שבה לשני בני הזוג מניות או שליטה משמעותית. בני הזוג ערערו וטענו כי החזקה ניתנת להפרכה וכי הם יכולים להוכיח שהכנסתם עצמאית. בתחילה, אישר בית המשפט המחוזי את החזקה כחלוטה, שנועדה למנוע התחמקות ממס ומניפולציה בדיווח הכנסות בין בני זוג. עם זאת, בערעור נוסף, בחן בית המשפט העליון האם חזקה זו אכן צריכה להיות חלוטה. הוא ניתח את לשון החוק ואת כוונתו, וציין כי ניתן לפרשו כמאפשר חזקות הניתנות להפרכה. בית המשפט הדגיש את ההקלה על שוויון פיסקלי וזכויות הפרט, במיוחד בכל הנוגע למצבן הכלכלי של נשים, תוך התנגדות להנחות שעלולות למזג שלא בצדק הכנסות בין בני זוג, ובכך להגדיל את נטל המס המוטל בעיקר על נשים. השופטת שטרסברג-כהן העריכה מחדש את ההתפתחויות החברתיות והמשפטיות מאז הקמתה של החזקה בשנת 1961, ודגלה בפרשנות העולה בקנה אחד עם ערכים מודרניים של שוויון מגדרי ואוטונומיה אישית. כתוצאה מכך, ביטל בית המשפט את פסק הדין הקודם, והתיר לבני הזוג להציג ראיות להפרכת התלות המשוערת שלהם בהכנסות, ובכך קיבל את הערעור. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לבחינה מלאה, כאשר בית המשפט העליון קרא להכרה בחבות מס נפרדת, הנתמכת בראיות. ההחלטה מכירה בעיוות הכלכלי הפוטנציאלי שנגרם על ידי חזקות משפטיות נוקשות ומסמנת תנועה לעבר מיסוי שוויוני יותר, המשקף עצמאות כלכלית אמיתית בהכנסות הנישואין.