עמ"נ 33178-10-17

תקציר

פסק הדין מקבל את ערעורם של המערערים, אשר ביקשו פטור מתשלום היטל השבחה בגין בניית דירת מגורים. בית המשפט מצא כי יש להיעתר לבקשת המערערים משום שמועד בחינת הפטור, כלשון החוק, הוא לאחר סיום הבנייה, ועל כן באותה עת לא היו בבעלותם של המערערים דירות אחרות והם היו זכאים לפטור. תכליתה של הוראת הפטור, שעניינה שיפור תנאי הדיור של האזרחים, מתקיימת גם במקרה זה, שכן המערערים רכשו את הקרקע ובנו עליה מכספם, מבלי שקיבלו כל טובת הנאה ציבורית, ועל כן אין להפלותה לרעה לעומת מי שלא הייתה בבעלותו דירה טרם הבנייה. בית המשפט הדגיש גם את ההסדר החקיקתי הקיים, המגדיר את הזכאות לפטור על בסיס מגבלות מרחביות בלבד, וציין כי למרות שהחוק אינו מתחשב במצבים שונים בהם ניתן הפטור, לא ניתן להתערב בו במקרה זה, והמערערים זכאים לפטור המותנה המבוקש של עד 140 מ"ר. המשיב חויב לשלם למערערים שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪.